שיקום קרקעות מזוהמות – דרכים שונות לביצוע המשימה
קרקעות מזוהמות מהוות את אחד מהמפגעים החמורים ביותר בתחום הפגיעה בסביבה. קרקעות מזוהמות פוגעות גם בבני האדם, גם בבעלי החיים הנוספים וגם בצמחייה. קרקעות מזהמות פוגעות במערכות האקולוגיות, ופגיעה כזו יכולה לגרום לשיבובים רבים באפשרות החיים שלנו עלי אדמות בדורות הבאים.
על מנת לצמצם את זיהום הקרקעות פועל המשרד להגנת הסביבה רבות והוא עושה גם לשיקום קרקעות שכבר מזוהמות. שיקום קרקעות מזוהמות היא משימה לאומית ומצריכה תכנון נכון ומשאבים רבים. רק כדי להבין את גודל ההוצאה אפשר לבחון סקר קרקעות ושיקום הקרקע שנערכו ל-40 דונמים של קרקע מזוהמת שעלותה הסתכמה בשניים וחצי מליון דולר (!).
אופן שיקום קרקעות מזוהמות
בקרקעות מזוהמות ניתן לטפל בכמה דרכים. ההחלטה על פינוי הקרקע או הטיפול בה תלוי בגורמים רבים לרבות סוג המזהם וריכוזו בקרקע. הטיפול הנפוץ ביותר כיום בארץ לצרכי שיקום קרקעות מזוהמות הוא על ידי פינוי החומרים המזהמים לאתרי פסולת מסוכנת, או לאתרי פסולת מעורבת או לאתרי פסולת יבשה.
שיקום קרקעות מזוהמות מדלקים או שמנים שונים נעשה על ידי טיפול ביולוגי או שריפה מבוקרת ומסודרת באתרים מיוחדים ובטכנולוגיות נוספות ובתנאי שדרך הטיפול מקבלת אישור מטעם הגורמים האחראיים והמקצועיים במשרד להגנת הסביבה.
שיקום קרקעות מזוהמות הוא תהליך לא פשוט ויש צורך במשאבים רבים לצורך כך. המשרד להגנת הסביבה אחראי לכל הנוהלים הקשורים בבדיקות הקרקע וקביעת מדיניות לשיקום הקרקעות המזוהמות בכל רחבי הארץ. לשם כך נכתבים נוהלי עבודה מחייבים ונקבעים תקנים לסף זיהום הקרקע שאותם אסור לעבור.
שיקום קרקעות מזוהמות מחייב שיתוף פעולה נרחב בין גורמים שונים לרבות המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים ורשות המים בישראל.